יום שישי, 1 ביוני 2012

דרקון בתחנת החלל

בעתיד הקרוב, טיסות מאויישות לחלל תהיינה עניין שגרתי. אנשים כמונו יוכלו לעבוד בתחנות חלל או על הירח, טיסות יגיעו תוך שעתיים-שלוש לכל עיר גדולה על פני כדור הארץ, ואפשר יהיה להמריא לחופשה במסלול, שם אין כלל תחושת משקל.
האם אלה חלומות באספמיה? לא בהכרח. בתחילת המאה ה- 20 כבר היו יוזמות לטיסות מסחריות לטווחים ארוכים (למשל מעבר לאוקיינוס האטלנטי) באמצעות ספינות אוויר. הקושי הטכנולוגי והמחיר היו עצומים, ואילו האמינות והבטיחות היו ירודות מאד. ככל שהשתפרה הטכנולוגיה אנשים טסו יותר, ובמקביל קמו חברות נוספות כדי לקחת חלק בענף הכלכלי המתעורר, והתחרות הביאה לקווי טיסה זולים יותר ובטוחים יותר. היום, 100 שנים מאוחר יותר, טיסה כשיטת תחבורה היא מובנת מאליה, בטוחה מאד, זמינה לכל ולמעשה חסרת תחליף בעולם המודרני.
טיסה מסחרית נוסח 1913

בשבועיים האחרונים התבצעה פריצת הדרך לטיסות מסחריות לחלל. חברת SPACEX הוכיחה את יכולתה - שיגור באמצעות משגר פלקון-9 מתוצרתה העצמית, ועגינה של רכב החלל "דרגון" (גם הוא פרי תוצרת החברה) בתחנת החלל הבינלאומית. היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל, שכלי רכב מסחרי (ולא ממשלתי) מוביל ציוד לתחנת החלל, וחוזר לנחיתה בכדור הארץ.

קיבולת הנשיאה של הדרגון גבוהה פי כמה מזו של כל רכב חלל אחר הטס כיום. הוא יכול לשאת מטען בלבד, או בתצורה פנימית שונה מעט הוא מסוגל להטיס 7 אסטרונאוטים, יכולת שהיתה שמורה רק למעבורת החלל האמריקאית שאיננה בשימוש עוד.
הנחיתה של הדרגון ייחודית מבין חלליות המטען הקיימות כיום. הנחיתה היא בים, בדומה לשיטה שהיתה נהוגה בתכניות מרקורי/ג'מיני/אפולו בשנות הששים-שבעים
, ומאפשרת שימוש חוזר ברכב החלל.
הדרגון תפוס בקצה הזרוע הרובוטית של תחנת החלל

הטיסה שהתרחשה בשבוע האחרון ונחתה אתמול היתה בגדר ניסוי - פעם ראשונה שהדרגון טס לחלל עם "תא מטען" וכנפיים סולריות, פעם ראשונה שהוא עוגן בתחנת החלל, ופעם ראשונה שהוא מתנתק ממנה וחוזר את כל הדרך לכדור הארץ.

הניסוי הצליח בכל תחום, גם בנקודות שבהן היו תקלות. למשל מערכת מדידת הטווח באמצעות לייזר, שנועדה להתקרבות מבוקרת וזהירה לתחנת החלל נתקלה בקשיים עקב החזרי אור ממשטחי אחד המבנים הקרובים לנקודת העגינה. הבעיה נפתרה בזמן קצר יחסית, על ידי צמצום שדה הראייה של קולטי הלייזר, ואפשר היה להמשיך בהתקרבות ללא סינוור המכשירים.

חשוב להבין - כל "פעם ראשונה" כזאת מורכבת מעשרות או מאות פעולות קטנות יותר שמתבצעות בפעם הראשונה בתנאי חלל, והצלחה של כל השלבים חיונית להשגת היעד, שהוא טיסות מסחריות לחלל.
הדרגון לאחר הנחיתה באוקיינוס השקט

ההצלחה תאפשר לחברת SPACEX להמשיך בתכניות החדשניות שלה, שכוללות העלאת לווינים למסלול, הטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל, הטסת נוסעים למעבדות חלל מסחריות, פיתוח מערכות נחיתה שייאפשרו לדרגון לנחות באתר נחיתה יבשתי ברמת דיוק של מסוק, מערכות נחיתה שייאפשרו להחזיר את שלבי המשגר לאתרי נחיתה לצורך
שימוש חוזר, בניית משגרים למטענים כבדים מאד כמו משימות מחקר במערכת השמש, ואפילו פיתוח דור מתקדם לדרגון שיוכל להטיס אסטרונאוטים ולהנחית אותם על מאדים (וגם להמריא חזרה, כמובן).

בנוסף, יש כבר מתחרים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים, והעולם העסקי מזהה את הפוטנציאל שיש בתחום הטיסות לחלל. תודות לכך נוכל לראות בקרוב יותר ויותר מיזמים פרטיים, שנראים כלקוחים מז'אנר המדע הבדיוני, קורמים עור וגידים. 

נקווה רק שלא נאלץ להמתין מאה שנים כדי לטוס לחלל בבטיחות, בנוחות, ובמחיר שווה לכל נפש.
משגר פלקון-9 בניסוי מנועים
________________________________
קרדיט לתמונות: SPACEX

תגובה 1:

  1. החזון של היינליין מתחיל להתגשם!
    איזה כיף.

    השבמחק